טוב אחרי שני פוסטים והתבלטות מתמשכת האם להישאר עם בלוג אחד או לעשות
פיצול בין הבלוגים. אני חוזר לרעיון המקורי של הבלוג – "הסיפור העלילתי"
והפעם העבר – מהולדת סבי דרך חיי משפחתי ברוסיה ועד ההווה בכמה נקודות כלליות.
אז בואו נתחיל מהתחלה הרלוונטית לנו:
ההתחלה:
ב-25 במרץ 1937 בדוולקנובו, הרפובליקה הבשקירית, רוסיה נולד סבי, איסק
מיכאילוביץ' ויצמן.
ב-5 בנובמבר 1939 במוסקבה, רוסיה נולדה סבתי, מרינה לאונידובנה ברדיצ'בסקיה.
סבי גר בבית 5 חדרים עם הוריו ואחותו הבכורה לוסיה (שעברה יותר מאוחר לסנט
פטרסבורג ללימודים)
לאחר שסיים ללמוד עבר לאופה ולמד שם 3 שנים הנדסאות.
סבתי גרה בדירת חדר עם הוריה ואחותה ומטבח גדול ומשותף ל-3 משפחות.
נקודת המפנה:
מרץ, 1959, קייב, אוקראינה. סבתא שלי נמצאת בחופשה עם משפחתה ופוגשת שם
בחור צעיר שהוזמן על ידי דודו לעבוד בקייב במשך אותה שנה. עוד לא עבר חודש סבתא
שלי כבר חזרה למוסקבה ומגיע אותו בחור מקייב ומציע לסבתא שלי נישואין ב-28 לפברואר
1960 הם התחתנו.
סבתא שלי סיימה ללמוד הוראה והתחילה בתור גננת סבא שלי הצטרף למפעל הגדול
ברוסיה "זי"ל" בערך שנה לאחר הנישואים. ב-10 לבפברואר 1961 נולדה
אימי נדיה, 6.5 שנים לאחר מכן נולד דודי לאוניד ב-15 לאוגוסט .1967 עקב מספר
הנפשות הרב שהצטבר בבית משפחתי עברה לדירה אחרת בעלת שלושה חדרים ומטבחון קטנטן
בקומה ה-9 והאחרונה בבניין לא רחוק מהבית הקודם.
בין לבין:
עם השנים סבא שלי התקדם במעמדו במפעל והפך לאדם ה-5 מלמעלה במפעל שעבדו בו
אלפי אנשים, סבתי התחילה ללמד בבתי ספר יסודיים (כיתות א'-ד') והייתה סגנית מנהלת
בכמה מהם. אימי סיימה ללמוד וקיבלה תואר בביולוגיה, עבדה במרפאות בתור עוזרת
אא"ג ולבורנטית והייתה מורה בקולג'ים.
ישראל:
ב-1991 בלי לסיים את לימודיו בקולג' עלה דודי לארץ וגר בקיבוץ. בינואר 95
אימי עלתה לארץ וגרה במרכז הקליטה של עולים חדשים (טירן) שבהרצליה. באותה תקופה
דודי שכר דירה באלנבי בתל אביב. בספטמבר באותה שנה סבתא וסבא שלי עלו לארץ וביחד
עם דודי שכרו דירה בכפר סבא ברחוב על שם משפחתינו. לפני שסבי וסבתי הגיעו אמא שלי
הכירה בחור במרכז הקליטה בהרצליה, אחרי שהם עלו הוא שכנע את אימי לעבור לגור בכפר
סבא עם שאר המשפחה ושבוע לאחר מכן עצב את משרד הקליטה בהרצליה ועבר לגני אביב.
לאחר כ-8 חודשים משפחתי רכשה דירה בת 4 חדרים באריאל בבניין תלת קומתי
בקומה התחתונה עם גינה דו קומתית. הבחור אותו אימי פגשה, יעקב (ישה) חיכה שהבית
שקנה בגני אביב יבנה.
כעבור פחות מ-3 שנים ב-14.1.98 יעקב הפך לאבי הביולוגי אך חוץ מפעמיים שהוא
ביקר בהן כשהייתי בן פחות משנה הוא לא נראה יותר בביתנו ובחיינו.
המשך החיים בישראל:
בשנת 00 אימי רכשה דירה לעצמה במרחק של פחות מ-10 דקות הליכה מסבי וסבתי,
דירת שלושה חדרים. למרות זאת עברנו לגור בה באופן קבוע רק עם עלייתי לכיתה א' עד
אז היינו גרים אצל סבתא וסבא שלי ונהניתי להיות הילד שגר הכי קרוב לגן. מאז
שהתחילה לעבוד אמא שלי עבדה בתור לבורנטית ולאחר שבשנים הראשונות עבדה מעט עקב
מצבינו המשפחתי עם השנים היא התחילה לעבוד יותר ולאחר שעברנו לבית שלנו סבתא וסבא
שלי היו באים לישון איתי כשאימי הייתה בעבודה בלילות (לבורנטית).
יותר מאוחר דוד שלי שחזר לכפר סבא והתחתן הביא לעולם תאומות וסבתא שלי
הייתה נוסעת בימי שלישי לכפר סבא כששני ההורים עובדים.
השנים האחרונות:
בשנים האחרונות אמא שלי ממשיכה להיות לבורנטית סבי וסבתי הזדקנו, אני גדלתי
והתבגרתי ולאחר תקופה שסבא שלי לא יכל ללכת ובימים שאמא שלי עבדה הייתי הולך לישון
אצלם בינואר האחרון החלטתי שהגיע הזמן להפסיק ומאז לפחות 3 פעמים בשבוע אני נשאר
לבד. בנובמבר בשנה שעברה הצטרף אדם חדש לחיינו. לאחר שחיה לבד כל השנים אמא שלי
מצאה חבר ולאחר פחות מחודש הוא הפך לדייר קבוע בבית ומאז הוא ישן כל לילה כשאימי
לא עובדת. הגעתו, המתח שהצטבר עם השנים, גיל ההתבגרות שלי וגיל הזקנה של סבי וסבתי
הגדילו את החיכוכים שהיו בבית וגרמו לפיצוצים.
כדי להשאיר אתכם במתח וכדי שיהיה טעם לבלוג ההמשך יבוא...
מאוד מעניין! מחכה להמשך :)
השבמחק