סוף, התחלה חדשה וראייה לעתיד

אני יכול לשמוח שלמרות שאני בגיל כה מופלג הכרתי הרבה מאוד אנשים מעניינים ואינטליגנטיים במיוחד חלקם חברים, חלקם אנשים שלמדתי אצלם, חלקם אנשים שנפגשתי איתם ואני בטוח שכל אדם אינטליגנט יכול להגיד את זה על הסביבה שלו (לא על כולה כמובן) אבל מעטים האנשים שיכולים להגיד שבסביבתם לכל אורך הזמן הם הכירו או נפגשו עם מישהו גאון. לא אני לא מדבר עכשיו על מוצרט או ניקולה טסלה אבל אני כן מדבר על מישהו שאפשר לרשום אותו בספרי ההיסטוריה, הישראלים לפחות.

אז למה לי לא לנצל את הכוח הזה. איזה אתם שואלים? אתם נמצאים בו עכשיו – הבלוג. אני יכול לנצל את האינטרנט שבעזרתו פתחתי את הבלוג הזה שמקבל חשיפה (פחות או יותר) כדי לבקש משהו. אז אם אתם אנשים שאוהבים לעזור ואולי מכירים אנשים ו... טוב טוב אני מגיע לעניין:

אני רוצה לפגוש את דני סנדרסון, אני מוכן לעשות הרבה בשביל זה.

כן קראתם נכון, אני מגדיר את דני סנדרסון בתור גאון, פנומן ועם מקום כבוד בספרי ההיסטוריה הישראלית (ויותר מזה). אל תיעלבו אבל לא מעניינת אותי דעתכם בנושא אני רק מחפש עזרה. אז אם אתם מכירים את השכן של ההומלס של האח החורג של הכלב שלו ממאדים שהוא קיבל מהדודה והדוד אז אני אשמח שתיצרו איתי קשר ותעזרו לי להגשים חלום. אני חולם לדבר איתו, לראיין איתו ויותר מהכל, גם אם זה לא יהיה מקצועי בכלל – לשתף פעולה, אפילו ש"בסה"כ" נשב ונשיר איזה שיר אחד מהאהובים עלי.

להתיישב ליד הפסנתר, לשתות איתו גזוז, להתלונן לשליח של הפיצה שזה לא מה שהזמנתי, להגיד לענת עצמון שאני לא אוהב את נעליה, לאכול איתו את הציפורניים, לחכות לשולה, להיות בשקט בשקט, לפצח גרעינים, לגלוש על הגלשן ולצחוק עליה, שהיא לא תדע אך למרות הכל לקרוא לה, שתבוא. אך כמובן כמובן להתחיל בבוקר טוב יוסי, מה נשמע?

כן, אני חושב שהצלחתי להעביר את הנקודה (ואם לא אני יכול להמשיך עוד עם התיאורים המוגזמים האלה שקשורים בשירים שלו כמובן. לאורך הקריירה)

כן, אני ארוץ אליו כמו האיש הכי מהיר למרות שהמדינה קטנטנהנהנה. טוב אני מפסיק.

משום שאני לא יכול להקדיש פוסט שלם לנושא אחד (מצטער דני) אבל גם לא יכול להגזים בכמות המילים אני אצטרך לעבור לנושא הבא. ואני ארצה לספר לכם על איך ולמה התחלתי לכתוב את הבלוג הזה.

בתחילת יולי ישבתי עם הפסיכולוגית שלי ודיברנו, אחד הדברים שהיא הצליחה להבין זה שאין לי איזה מסגרת שאעסוק בה בקיץ, שלא אשב כל יום אבל כל יום כל היום כל המחשב שלפחות פעם אחת בשבוע אעשה משהו נוסף והכי חשוב – משהו שאוהב. אז דיברנו על הרבה דברים, תנועת נוער פוליטית (לא...), תנועת נוער רגילה או שבעצם משהו שאתחבר אליו – קורס כתיבה.

אז באמת שכל הדרך הביתה מפ"ת חשבתי לעצמי על אפשרויות התחלתי לחפש מקומות, חבר ניסה לעזור לי להתקבל לקורס עיתונאות של בני פייסיק, אחד המורים הטובים בארץ שלא מלמד נוער הוא הציע לי גם לכתוב לקורס הנוער של ספורט 5 אבל אז ראיתי ביוטיוב את אמנון ז'קונט מספר על קורס שנקרא גיבור תרבות והתחלתי לחפש, ואיתי שיש קורס נוער ומיד נדלק ניצוץ בעיני.

אתמול הסתיים לו הקורס ואני גאה להיות אחד הבוגרים של קורס הנוער הראשון של גיבור תרבות. אמנם לא למדנו כ"כ על עיתונאות אבל כן למדנו על תורת הראיון, פרוזה, פזמונאות, הומור, ביקורת והבלוג. אז כן בעזרת הקורס הזה אתם קוראים את המילים האלה עכשיו.

האמת שכבר פתחתי בלוג פעם אחת, פה בגוגל ולא זכרתי שעשיתי את זה עד שנכנסתי לבלוגר וראיתי שיש לי כבר בלוג אבל לא כתבתי שם כלום. היום אתם יכולים לראות שיש לי הרבה מה לכתוב. ואני די בטוח שאתם יכולים להבין שמאוד נהניתי בקורס הנהדר הזה ואני ממליץ לכל אחד.

נושא אחרון, כי אני חייב לסיים. מחר חוזרים ללימודים, רק בפוסט הקודם העברתי ביקורת – דעתנית על מערכת החינוך ועל כמה שכל זה מיותר, אני לא מתחרט על זה אבל לא רוצה לקטר, כי זה לא יעזור לי אז שתהיה לכולם שנת לימודים פורייה ומוצלחת וקדימה תתחילו לספור לאחור, וד"א עוד שבוע ראש השנה! 

אני ממשיך במסע שלי אל הלא נודע....